השומרוני הלא עסוק

1. אדם נופל בסמטה, משתעל ונאנק, כנראה זקוק לעזרה.

2. כמה מהאנשים שיעברו לידו יעצרו? את.ה היית עוצר.ת? קחו רגע לחשוב על זה לפני שאתם ממשיכים לקרוא.

3. המשתתפים בניסוי קיבלו הנחיה ללכת למבנה אחר כדי לשאת נאום, חלקם התבקשו לנאום על הזמנויות עבודה, וחלקם על השומרוני הטוב, סיפור תנ"כי על אדם פצוע שנזנח על ידי מספר אנשים קדושים, אך לבסוף ניצל על ידי שומרוני, שנחשב לאויב.

4. מה שהם לא ידעו זה שהחוקרים חילקו אותם לשלוש קבוצות. לקבוצה אחת נאמר שאם ייצאו עכשיו, יש להם זמן והם יגיעו מוקדם, לאחרים נאמר שהם יגיעו בדיוק בזמן, והשלישית קיבלה מסר מלחיץ שהם כבר באיחור רציני. בדרכם למבנה, כל משתתף נתקל באדם זר שנפל בסמטה.

5. אז מי באמת עצר כדי לעזור לזר הזה? מתברר שכשהמשתתפים חשבו שיש להם עודף זמן, 63% מהם עצרו להושיט יד. כשלא היה יותר מדי לחץ והם הרגישו שיגיעו בדיוק בזמן, 45% עצרו לעזור. אבל כשאמרו להם שהם באיחור, רק 10% טרחו לעצור ולעזור. אפילו כשהם היו בדרכם לדבר על עזרה לזולת, אם הם הרגישו שהם ממהרים, הסיכוי שהם יעזרו פחת בצורה דרסטית.

6. "אתיקה הופכת למותרות ככל שמהירות חיי היומיום שלנו עולה" - ג'ודית שולוביץ

7. משהו בניסוי הזה מפחיד. זה כל (או רוב) מה שמפריד בין אפטיות לחמלה? חמש דק' איחור?

8. האמת שאפילו לעצור לעזור לעצמנו כשאנחנו לחוצים - אנחנו לא מצליחים.

9. מדיטציה היא כמו שבת. רגע לעצור להתבונן בבריאה כפי שהיא, בלי לנסות להזיז אותה ימינה או שמאלה. סכר נגד זרם התודעה שנאבק למצוא את הפתרון לזה שהרגע הזה יהיה מושלם!

10. הרצון הטבעי להיות טוב (לאחר.ת או לעצמנו) מתעורר ככל שיש לנו יותר זמן לנשום. שבת שלום.